שאלה
האם הלוואה למי שזקוק לה, שאינני מצפה שתיפרע במשך זמן רב, יכולה להיחשב כמעשר?
תשובה
אם אתה יכול לתבוע אותה, מותר לך להחשיב אותה כמעשר אם אתה מוחל עליה.
מקורות
המשנה בגיטין מלמדת שהמלווה מעות לכהן, ללוי או לעני, רשאי להפריש לאחר מכן את חלקי המעשרות שלהם כנגד ההלוואה. למעשה, החוב נמחל במקום נתינת המעשר. הברייתא שם מוסיפה הגבלה: אם המלווה כבר התייאש מהחוב, אינו רשאי להפריש כנגדו, “לפי שאין מפרישין על האבוד”. זה תואם את תנאי הרב שההלוואה צריכה להיות עדיין דבר שאתה יכול לתבוע. רק אז מחילתה יכולה להיחשב כמעשר.
הרמב”ם פוסק זאת להלכה. לאחר שהמלווה מפריש את המעשר עבור הלווה, הוא מחשב את שוויו ומנכה אותו מההלוואה, עד שכל החוב נפרע.
- גמרא גיטין ל ע”א — המלווה לכהן, ללוי או לעני רשאי להפריש את מעשרותיהם כנגד החוב; אם המלווה התייאש מהחוב אינו רשאי, לפי שאין מפרישין על האבוד
- רמב”ם הלכות מעשרות פרק ז הלכה ו — המלווה מפריש את המעשר עבור הלווה, מחשב את שוויו ומנכה אותו מההלוואה עד שהחוב נפרע
