שאלה
מי ששכח לברך על המחיה במקום שאכל (למשל במסעדה), האם עליו לחזור לשם כדי לברך, או שיכול לברך במקום שהוא נמצא?
תשובה
אם קשה לחזור, אפשר לברך במקום שאתה נמצא, ובפרט אם יצאת בטעות משום ששכחת שעליך לברך.
מקורות
השולחן ערוך פוסק שמי שיצא בלא ברכה, אם יצא במזיד חייב לחזור. ואף בזה, אם בירך במקום שנזכר, יצא ידי חובתו. הרמ”א מציין שלדעת הרמב”ם, מי שיצא בשוגג מברך במקום שנזכר, ואילו הרא”ש ורבינו יונה מצריכים אותו לחזור. דבר זה מחזק את האפשרות לברך במקום שאתה נמצא, ובפרט כשיצאת משום ששכחת. הגמרא מביאה את טענת בית הלל נגד החיוב של מי ששכח לחזור ולעלות לראש הבירה כדי לברך. עוד נאמר שם שהמחלוקת היא רק במי ששכח, אבל מי שיצא במזיד חוזר.
השולחן ערוך מביא גם דעות חלוקות אילו מאכלים צריכים ברכה אחרונה במקומם: שבעת המינים, רק מיני דגן, או (רמ”א) רק פת. לכן מאכלים שמברכים עליהם על המחיה קלים יותר מפת בעניין זה.
- שולחן ערוך, אורח חיים סימן קפד סעיף א: מי שיצא במזיד יחזור, אבל אם בירך במקום שנזכר יצא ידי חובתו; לדעת הרמב”ם (שמביא הרמ”א), מי שיצא בשוגג מברך במקום שנזכר
- שולחן ערוך, אורח חיים סימן קעח סעיף ה: מחלוקת האם שבעת המינים, רק מיני דגן, או (רמ”א) רק פת צריכים ברכה אחרונה במקומם
- גמרא ברכות נג ע”ב: בית הלל מתנגדים לחייב את מי ששכח לחזור ולעלות לראש הבירה כדי לברך; המחלוקת היא רק במי ששכח, אבל מי שיצא במזיד חייב לחזור
