רעה חולה לעשות תיקונים פומביים אע״פ שקוראים שם תהלים ברבים ועושים תעניות.
מקורות וביאורים
בספר וישב הים (ח״ג סי’ יט) הג״ר יעקב הלל שליט״א שפך סוללה ונקט את כל הרעות שיש בתיקונים אלו, ובסוף דבריו כתב שתשובה זו היתה למראה עיניהם של פוסקי הדור שהצטרפו בכתב לכל שכתב, והינם הרב שמואל ואזנר זצ״ל, הרב יוסף שלום אלישיב זצ״ל, ויבדל לחיים הרב חיים קניבסקי שליט״א.
ונמנה אנו את הטעמים לאסור אחת לאחת בס״ד בקיצור בלי מראה המקומות המובאים בספר שם, והרוצה לראות הדברים בשלמותם ילמדם מתוך התשובה הנזכרת.
א. תיקונים נועדו כשלב האחרון של התשובה, והיינו אחר שאדם שב מחטאו בתשובה שלימה והתמיד שנים רבות בתשובתו רק אז יועילו לו אלו התיקונים, שתיקונים אלו נועדו ע״מ למחוק רושם החטא. אולם אלו הניגשים אל תיקונים המוניים אלו, ברובם לא תיקנו החטא ועדיין מידי פעם בפעם נכשלים בעבירות ולא להם נועד התיקון הנ״ל.
ב. תיקונים אלו בידם להכשיל את המשתתפים בהם, שפעמים רבות הינם אנשים פשוטים שאינם תלמידי חכמים, בחטא הגאווה, בחושבם שכבר הגיעו והשיגו את פסגת השלימות.
ג. יש בזה גניבת דעת הבריות שחושבים שע״י שילוח דמי פדיון בלבד בלי השתתפות בתעניות ותפלה יכולים לתקן את פגם החטא, ודברים אלו אין להם שחר, שתנאי ראשון ועיקרי לתיקון החטא הוא תשובה בשלימות, והתמדה בזה זמן רב.
ד. עוד ישנה תקלה חמורה, והוא שמפרסמים במודעות שונות ובאופני תקשורת שונים את סוגי העבירות שבאים הם לתקן, ונוקבים אותם בפירוש בשמותיהם, וכגון שז״ל, משכב זכור, אשת איש, נדה וכדו’ וגורמים בכך לכמה תקלות. חדא, שמכניסים ארס של עכנאי בצעירים ובתמימים שאין להם אפילו ידיעה מקיומם של תועבות אלו, ומבלבלים דעתן בכך לחשוב בדברים אלו מה הם ואיך הם, ומחשבה רעה מביאה לידי מעשה ב״מ. ולעומת זה ה״ז מעורר אצל אלו שאינם שומרי תורה ומצוות, לעג וקלס על החרדים לדבר ה’ שכאילו המה עוסקים בתועבות כאלו ושדרך חינוכם הקפדני היא שגורמת לכך, ואין לך חילול ה’ גדול מזה.
ה. אין לבחורי ישיבות להשתתף בתיקונים אלו כלל, שכל עוד הוא אינו נשוי הוא פלג גופא ולא שייך אצלו תיקון בשלימות. והתיקון שלו יהיה רק בהתמדת לימוד התורה לעומק באופן שראשו ורובו יהיו עסוקים תמיד בהוויות אביי ורבא.
וסיכם תשובתו בדברים חוצבי אש כדלהלן: היוצא לנו לדינא מכל האמור שתיקונים פומביים אלו העדרם טוב ממציאותם. ואם באמת רוצים לזכות הרבים ההמוניים לעוררם בתשובה, עדיף ע״י כנסי התעוררות ודרשות בדברי כבושים המשברים את הלב ולמשוך אותם ללימוד תורה ולשמירת מצות בהתמדה ובדקדוק, כי התיקונים שגילה האריז״ל אינם שייכים אלא לשלמי הדעת שכבר הפליגו לשוב זמן רב ולא לבעלי תשובה שחדשים מקרוב באו. גם אין הפדיון מועיל כלל אלא בצירוף יום אחד בתענית לפחות. והאי רוב המשתתפים שהם מהמון העם אינם משלמי הדעת, ולא התמידו שנים רבות בתשובה, והרבה מהם אינם אפילו מתענים באותו היום, באופן שאין כאן שום תיקון כלל, אלא אדרבא מקום לחשוש להרבה תקלות, להרחיקם מתשובה אמיתית ולזלזל ולהקל ראש בעבירות. והכסף שלוקחים מהם יש בו סרך גזל. גם הפרסומים שעושים בריש גלי קבל עם ועדה מזיקים לצעירים ולתמימים וגורמים לחילול השם״, עכ״ל.
מתוך הספר ״שף ויתיב – הלכות קריאת תהלים״ מאת הרב שי טחן, פרק א: סגולות ומעלות הקריאה, הלכה יא (עמ׳ 14 במהדורת הדפוס).
