Ask a Question

פרק י, הלכה י – שומר המת רשאי לומר תהלים אצל המת

שומר המת רשאי לומר תהלים אצל המת.

מקורות וביאורים

בגשר החיים (ח״א פ״ה ס״ד סק״א) כתב: ״ושומר המת צריך לומר דברים שבקדושה, מזמורי תהלים ותפילות (המובאות בספר מעבר יבק וכדו’) ואל ידבר שם דברים בטלים״.

וכיון ששמירת המת באה לשני מטרות חשובות (גשר החיים שם סק״ד) משום כבודו שאם יניחוהו לבדו הרי זה כאילו עזבוהו ככלי אין חפץ בו, וטעם שני הוא שהגוף נרתיק קדוש שהורקה הנשמה ממנו, ולפי מה שכתבו המקובלים שואפים אז יצורי דמסאבותא לחדור לתוכו כמשל לחבית שהורקה מדבש שנוהרין לתוכה רמשים ורחשים. ולכן מכל הנ״ל השומר לא יעסוק בדברים בטלים אלא יהא קורא תהלים ומתפלל, אי משום טעם ראשון שאין זה כבוד המת להיות עוסק בפניו בדברים שאינם דברי קדושה, ואי משום טעם בתרא שע״י דברי הקדושה נמצא המת נשמר מכל אלו היצורים הטמאים שרוצים להשתלט על גופו.

וכדאסברה במעבר יבוק (שפת אמת פכ״ד): ״טעם שהחמירו חכמים בשמירת המתים וכו’, כי בראות רוח הטומאה כלי טהור פנוי מרוח הקדושה אז בא ושורה בו וכל אשר באהלו טמא ומטמא וטומאת אהל חמורה מכולם כי מתפשטת למעלה ולמטה כשיש פותח טפח והכל סביביו קדיימא עליה ככסלא לאוגייא״.

ובספר נטעי גבריאל (הל’ בין המצרים פרק עה סכ״ג) כתב ששומר המת רשאי לומר תהלים אצל המת גם בליל תשעה באב, כיון שאין אומר את התהלים בתורת לימוד רק להגן מפני המזיקין.

וכן כתב הגר״מ שטרנבוך (שו״ת תשובות והנהגות ח״ד סי’ רעד פ״ד) שמצוה להעמיד שומרים על המת וראוי להם להתפלל שם על הנפטר. ומה טוב לשכור ג’ בני תורה לומר במשך כל אותו הזמן תהלים, ויקדימו לומר ז״פ שיר של פגעים, דהיינו ויהי נועם ומזמור יושב בסתר (עד כי אתה ה’ מחסי), ואח״כ יאמרו כל ספר תהלים בלי הפסק.

מתוך הספר ״שף ויתיב – הלכות קריאת תהלים״ מאת הרב שי טחן, פרק י: דיני הקריאה באבלות, הלכה י (עמ׳ 155 במהדורת הדפוס).