המבקר את החולה אינו מקיים מצות ביקור חולים אלא אם כן יבקש עליו רחמים, ולכן יאמר פרקי תהלים כתפילה לרפואתו.
מקורות וביאורים
כן כתב הגר״ע יוסף בחזון עובדיה (ח״א מהל’ אבלות עמוד ה’) וז״ל: ״אמרו חז״ל (נדרים מ,א) המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה כי על ידי ביקורו הוא מתרשם ביותר ממצבו של החולה, שאינו דומה ראיה לשמיעה, וכל שאינו מבקר את החולה כאילו הוא שופך דמים. וכל המבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים לא קיים מצות ביקור חולים״.
והסביר בהערות, שע״י הביקור הוא מתעורר ביותר לבקש עליו רחמים. והביא מקור לדבריו מהרמב״ן (בספר תורת האדם, ריש שער הסכנה): ״וכל המבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים לא קיים מצות ביקור חולים״.
מתוך הספר ״שף ויתיב – הלכות קריאת תהלים״ מאת הרב שי טחן, פרק ט: דיני קריאה בחולה, הלכה יב (עמ׳ 143 במהדורת הדפוס).
