כיצד בודקים גויאבה מחרקים

האם צריך בדיקה? גויאבה אינה נגועה בדרך כלל בארה״ב, ונגועה ברובה בישראל. (הרב משה ויא) יש לפתוח או לקלף כל גויאבה ולחפש מקומות רכים ושינויי צבע.

ארה״ב	✓	הנגיעות אינה שכיחה – “מוחזק כנקי”
ישראל	★★	רוב פעמים נגוע – “מוחזק בנגיעות”

הרב משה ויא, בדיקת המזון כהלכה, טבלת דרגות הנגיעות, עמ’ 936 (גויאבה)

זבובי פירות מטילים את ביציהם בתוך הגויאבה. אחר כך גדלות תולעים בתוך הפרי.
התולעים לבנות, באותו צבע של הגויאבה, ולכן קשה למצוא אותן. מבט מקרוב עשוי לגלות אותן.
הרימות בצבע הפרי, עם נקודה שחורה קטנה בראש. (הרב משה ויא)
מנהרן: הוא משאיר מסלולים בתוך הפרי, עם שינויי צבע מכל הצדדים.

יש להסתכל על הקליפה. בליטות ושינויי צבע על פני הפרי הם דבר מצוי.
גויאבה נקייה ברובה, עם מעט שינויי צבע בלבד, כנראה תקינה. יש לקלף אותה.
לאחר הקילוף יש להסתכל בפנים. אם היא נקייה, ללא שינויי צבע וללא מקומות רכים, מותר לאכול אותה.
דרך נוספת: לחתוך את הצדדים ולפרוס את הגויאבה. יש להסתכל על משטח החיתוך ולראות אם הוא נראה בריא.
אם שינוי הצבע נמצא רק בקליפה ולא חדר לבשר הפרי, יש להסיר אותו. השאר נקי.
אם שינוי הצבע חודר לתוך הפרי, או שרואים מסלולי מנהרן, הגויאבה נגועה. יש להימנע ממנה.
יש לפתוח כל גויאבה בדרך זו, ולחפש מקומות רכים ושינויי צבע.

הרב משה ויא, בדיקת המזון כהלכה, טבלת דרגות הנגיעות, עמ’ 936 (דירוג).
הרב משה ויא, בדיקת המזון כהלכה: דף סיכום “ט״ו בשבט בלי תולעים: כל הפירות ואיך לבדוק אותם” (בהוצאת מכון עליה).

הפניות: הרב משה ויא — “ט״ו בשבט בלי תולעים: כל הפירות ואיך לבדוק אותם” (מכון עליה, עברית)